<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תרע"ט</h1>
<h2>דף ט:</h2>
אלא כדאמ' רב חמא שעיר ושעיר וכדמסיק ליה להיקשא מואלה תעשו לה' במועדיכם שהוקשו כל שעירי המוספין זה לזה. דבפנחס לא מני אלא שעירי המוספין ועלייהו קאי ואלה תעשו כלומ' כל דיני שעירי המוספין שפי' לך שווין להן לענין כפרה. ושעיר הנעשה בפנים לא איתקש להם דהא אינו שעיר מוסף ואיתקוש שעירי לשעירי ר"ח דמה שעירי (רגלים) [ר"ח] אינן מכפרין אלא על דבר שאין בו ידיעה לא בתחלה ולא בסוף אף שעירי (ר"ח) [רגלים] אינן מכפרין וכו'. וליכא למימר כיון שהוקשו כל שעירי המוספין זה לזה ואיתקש חיצון לשעירי רגלים אם הוקשו יחד וליתן את האמור של זה בזה בחיצון וברגלים ובר"ח. הא ליכא למימ' דהא איתקש חיצון לפנימי דכי היכי דפנימי אינו מכפר כפרת חיצון כך חיצון אינו מכפר כפרת פנימי ה"נ חיצון אינו מכפר רגלים ולא רגלים כפרתו. והכי אמרי' מלבד חטאת הכפורי' ואיתקש חיצון לפנימי. וא"כ למאי הילכת' איתקש שעיר חיצון לרגלים ור"ח ללמדינו ולומר מה חיצון אינו מכפר אלא על מקדש וקדשיו אף הן [וכו']. וא"ת הלא אין למידין בקדשים היקש מהיקש ובחיצון לא למדנו אלא ע"י היקש מבפנים. תריץ בזה היקש אתה יכול ללמוד דכיון דאצטריך היקש דבמועדיכם ללמד בשעירי הרגלים ע"י שעירי ר"ח שהוקשו להם דבר הכתו' בגופו למידין נמי בהך דבר הבא מהיקש כגון משעיר חיצון טומאת מקדש וקדשיו. וכי קאמרי' דבר הלמד מהיקש אינו חוזר וכו' כגון שהיקש אינו בהיקשו אלא דבר הלמד בו בהיקש כגון שחיטת צפון כת' בעולה וכת' במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת הרי שחיטת צפון למידה בהיקש וכת' באשם ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה ואמרי' בזבחים להכי אקשיה רחמנ' לעולה בהדי חטאת דמהיקשא דחטאת לא מצי אתי דדבר הלמד בהיקש כגון שחיטת צפון בחטאת אינו חוזר ומלמד באשם ע"י היקש. ובזבחים מפרש להאי דרשה שפיר. ואם היינו למידין באותו היקש אחרון דאשם דבר הנא' בגופיה דחטאת לא איכפת לן. והכי מוכח בזבחים בסוף פ' איזהו מקומן גבי הזאת פר ושעיר דהזאתן שלמידין בהיקש למידין במקום אחר בהיקש דאמרי' התם חוץ מפנים בחדא זימנא גמר. והתם מיפרשא שפיר.
